<h1>ראבי"ה סימן תשל"ז</h1>
<h2>דף יא:</h2>
פירש רבינו חננאל במסכת שבת בפרק הבונה קיימא לן יש בנין בכלים כרב דאמר עייל שיפתא לקופינא דמרה רב אמר משום בונה. ובירושלמי גרסינן רב ירמיה בשם רב המרכיב מטה של גילה חייב משום בונה. והילכתא כרב באיסורי. ובסוף פרק כירה גרסינן בי רב חמא הוה מטה גיליתא דהוי מהדרי ליה ביומא טבא אמר ליה ההוא מרבנן לרב חמא מאי דעתך בנין מן הצד הוא וכו', מדקרי ליה בנין שמע מינה שיש בנין. ובירושלמי פרק הבונה קני מנורה רבי יוחנן ורב הונא תרווייהו אמרי חייב משום בונה. ודכוותה איכא ברייתא בפרק כירה. והא דגרסינן בפרק שני דמכילתין הלכה אין זוקפין את המנורה ביום טוב ובית הלל שרו במנורה של חליות, איכא למימר שרפויות החליות מיירי, וקסברי (דר"ש) כרבן שמעון בן גמליאל דאמר בשילהי פרק כירה [אם היה רפוי מותר. והא דבפרק כירה] גבי מנורה הניטלת בידו אחת משמע דשל חליות אסור לטלטלה ואפילו רפויות, דהא אפילו אית לה חידקי גזרינן דמחלפה בשל חליות, פירש רשב"ט דההיא סוגיא כתנא בפרק כירה דאמר המחזיר קני מנורה בשבת חייב חטאת. ולשמואל המחזיר קני מנורה חייב משום מכה בפטיש ולאו משום בונה. [ד]פליג עליה דרב בפרק הבונה. והך דפרק כירה מיירי אפילו רפוים, מדמדמי לה למחזיר מטה של טרסיים ומשני אינהו דאמרי כרבן שמעון בן גמליאל דא[מר אם] היה רפוי מותר, מכלל דלרב ושמואל ותנא דמחזיר קני מנורה אפילו ברפוי מחייב חטאת. ורבינו אלפסי ורבינו שב"ט פסקו כרבן שמעון בן גמליאל שאם היה רפוי מותר. ורבינו מורי אבי נמי היה מביא ראיה מדגרסינן בפרק בכל מערבין הלכה נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח [ד]מוקי לה רבה ורב יוסף הכא במגדל של עץ עסקינן דמר סבר כלי הוא ואין בנין בכלים כו'. ואביי משני התם בענין אחר. והא דתני לעיל מינה רבי אליעזר אומר אם בעיר אבד עירובו עירוב בשדה אין עירובו עירוב ופריך אי ביום טוב מה לי עיר ומה לי שדה הכי פירושא הלא מותר להביא המפתח דרך רשות הרבים. ורבינו זקיני אבן העזר פסק דאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים, ואם אבד מפתח של תיבה ישבר לכתחלה, דתניא בריש פרק כל הכלים דלת של שידה תיבה ומגדל נועלים, ומפרש רבא משום דקסבר אין בנין בכלים ואין סתירה, ותנן בפרק חבית שנשברה שובר אדם את החבית ליטול הימנה גרוגרת וכו', ותניא חותמות שבכלים מתיר ומפקיע וחותך. ובפרק במה מדליקין אמר רב יהודה אמר רב מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים, ואין לך סתירה גדולה מהסקה. והא דאמרינן בפרק הבונה עייל שיפתא בקופינא דמרא רב אמר משום בונה, ואם יש בנין יש סתירה, כדאמרינן בריש פרק כל הכלים, ואם כן קשיא דרב אדרב, יש לפרש רב אמר משום בונה טעם בנין יש לו ולא טעם מכה בפטיש, דאינו נמי מלאכה ולאפוקי מדשמואל, ומהשתא כיון שאינו חייב משום מכה בפטיש אלא משום בנין [א]בנין בכלים לא מחייב. [ד]תניא בתוספתא דלת שיש לה ציר פותחין ונועלין בה בשבת ואין צריך לומר ביום טוב נשבר צירה אין פותחין ונועלין בה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת.
